זוגות (חשש)
החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים. לפי ההלכה אין צורך להקפיד על כך.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור המרכזי לחשש מזוגות נמצא בתלמוד בבלי במסכת פסחים:
איסור זוגות מוזכר גם במסכת ברכות דף נ"א. ואינו נמצא כלל בתלמוד הירושלמי.[2]
התלמוד הבבלי משייך את מקור האיסור לתקופה התנאית ומצטט שתי ברייתות בנושא זה,[3] אולם ברייתות אלה אינן נמצאות בידינו וייתכן שאלה אכן ברייתות אמוראיות ולא תנאיות.
טעם החשש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדברי התלמוד מבואר כי החשש הוא מהיזק שדים או כשפים,[4] חלק מהפרשנים הוסיפו כי יש חשש שהאוכל או שותה "זוגות" יימשך לאמונה בשניות, במקום האמונה היהודית הדוגלת במונותאיזם.[5] הסבר זה מתאים לעובדה שבארץ ישראל לא חששו לזוגות: היהודים בארץ ישראל לא חיו בשכנות לזוראוסטרים שדגלו בשניות, ולכן לא היה חשש שיימשכו אחר אמונה זו, וממילא לא הייתה סיבה לגזור שם.
המאירי כתב כי חששות אלו הם ”שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברים המוניים [...] וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי לא חששו בהם חכמים לעקרם [...] וכשתקנו חכמים ארבע כוסות [...] מצד אותם ההבלים, הוצרכו, לרוב רגילותם, לתת טעם לדבריהם”.[6]
הגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החשש מ"זוגות" הוא רק כאשר אוכל או שותה זוג בבת אחת ובהחלטה אחת, לכן מי שכוונתו הייתה לאכול אחד ולאחר מכן החליט לאכול עוד, או שיצא לשוק בין אכילה לאכילה אינו צריך לחשוש.
בסוגיית התלמוד מובאות דעות של כמה אמוראים לפיהם במספרים מסוימים אין חשש "זוגות". עולא סובר כי בעשר אין חשש, רב חסדא ורבה בר רב הונא סבורים כי גם בשמונה אין חשש, רבה ורב יוסף מוסיפים כי גם בשש אין חשש, ולפי אביי ורבא גם בארבע אין חשש זוגות. הגבלות אלו הם רק מחשש שדים, אך החשש מכשפים קיים גם במספרים אלו.
בתלמוד מובאת דעת רב דימי כי חשש זוגות באכילת ביצים, קישואים, אגוזים ודבר נוסף, מקורו בהלכה למשה מסיני,[7] ומדרבנן הוסיפו את כל שאר הדברים כיוון שלא ידעו מהו הדבר הנוסף. לדעה זו, החשש בשאר הדברים הוא רק מכח ספק וחומרתו פחותה.
לדעת רב נחמן אין לחשוש ל"זוגות" בשתיית ארבע כוסות בליל הסדר מכיוון שבלילה זה יש שמירה מהמזיקים. בספר הזוהר נאמר כי אין לחשוש ל"זוגות" במצוות לחם משנה מכיוון ש"שלוחי מצווה אינם ניזוקים".[8]
בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעלי התוספות כתבו כי למעשה אין נוהגים לחשוש ל"זוגות", מאחר שאין אותה "רוח רעה" שורה בארצותינו.[9] הטור העתיק את דברי התלמוד כי אין לאכול ולשתות זוגות,[10] אך בבית יוסף הקשה עליו מדברי התוספות שאין לחוש לכך. בשולחן ערוך ובמשנה תורה אין אזכור לחשש זוגות. הפוסקים נסמכים גם על דברי התלמוד כי מי שלא מקפיד בכך אין השדים מקפידים איתו.
על אף הסכמת רוב הפוסקים כי אין לחוש ל"זוגות", היו בודדים שחששו לכך. הרב חיים אלעזר שפירא הקפיד שלא לאכול או לשתות זוגות, מאחר שלדברי הגמרא גם מי שאינו מקפיד – "למיחש מיבעי",[11] החזון איש הקפיד לא לאכול שתי ביצים יחד, כיוון שלדברי רב דימי זו הלכה למשה מסיני,[12] לדעת הרב חיים הלברשטאם יש להימנע מלברך על זוגות.[13]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף יצחק לרנר, שמירת הגוף והנפש ירושלים ה'תשנ"ב, חלק א' סימן כ"ח, עמודים פט–צג
- גמליאל רבינוביץ, מדוע לא חיישינן בלחם משנה משום זוגות, בית אהרן וישראל קט"ז, עמודים 137–138, באתר היברובוקס
- אריה נתנאל, כשפים סגולות ומזיקים במשנת הרמב"ם: וקריאה חדשה בסוגיית "זוגות" בפרקי ערבי פסחים, אסיף ה'תשע"ח עמודים 193–216
- יהודה לוי ואריה כרמל, תקנות וגזירות שבטל טעמן, המעין כ"ה ה'תשמ"ה, חלק ג' עמודים 3–11, חלק ד' עמודים 19–30
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך זוגות, באתר ויקישיבה מתוך מיקרופדיה תלמודית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תרגום: אשמדאי מלך השדים ממונה הוא על כל ה"זוגות"... כלל הדבר: כל המקפיד מקפידים איתו ושאינו מקפיד לא מקפידים איתו, אך לחשוש צריך.
- ^ בהתאם לעדות הגמרא בפסחים כי "במערבא לא קפדי אזוגי", כלומר בארץ ישראל לא הקפידו על זוגות, אז הגיוני שלא יופיע איסור זה בתלמוד הארצישראלי
- ^ הברייתא הראשונה היא: "השותה כפליים דמו בראשו" (מסכת פסחים, דף קי"א, עמוד א'), או בנוסח שונה שלה במסכת ברכות, דף נ"א, עמוד א': "השותה כפליים לא יברך" (המנומק משום שמי שישתה ממנו צפויה לקרות לו פורענות, ולא מברכים על פורענות). הברייתא השנייה: "לא יאכל אדם תרי ולא ישתה תרי ולא יקנח תרי ולא יעשה צרכיו תרי" (פסחים שם)
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"י, עמוד ב' שגם במקרים שלא חששו משדים חששו מכשפים.
- ^ בספר המספיק לעובדי השם (פרק כ"ט) כתב רבי אברהם בן הרמב"ם: "שסיבת איסורם ז"ל זאת להרחיק ממנהג השניות, ברוך המקור שעקרם, שהיו מתברכים על ידי שימוש בשניות, משום כך אסרו החכמים ז"ל דבר זה". וכעין זה מובא במדרש תלפיות ערך "זוגות" על פי "שולחן של ארבע" המיוחס לרבינו בחיי בן אשר או לרמב"ן שער א. וראו גם בחידושי אגדות של המהרש"א על פסחים דף ק"י, ממנו משמע שהכישוף או הנזק באו מכוח השניות.
- ^ בית הבחירה למאירי על מסכת פסחים דף ק"ט עמוד ב'.
- ^ יש שכתבו כי אין הכוונה ממש להלכה למשה מסיני, ראו חידושי מהר"ץ חיות על סוגיא זו.
- ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף רע"ג, עמוד א'
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ז, עמוד ב' ועל תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ז, עמוד ב' וראו בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד א' שאביי גזר על המזיקים שלא יעברו ביישוב.
- ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ק"ע.
- ^ דרכי חיים ושלום סימן רפ"ז
- ^ שמירת הגוף והנפש חלק א' עמוד פט' בהערה.
- ^ אוצר החיים סימן קיב'